מדריך לנפגעי תאונות דרכים

נפגעתם בתאונת דרכים?

כך תתנהלו במערכת הבירוקרטיה ומול חברות הביטוח לצורך השגת פיצוי מקסימלי

תאונת דרכים הינה לעיתים אירוע טראומתי וקשה, ובמקרים רבים, האזרח אינו יודע כיצד לנהוג ומה עליו לעשות לאחר שנפגע בתאונה. אם לא די בכך, ישנם תמיד משיאי עצות שכוונתם אינה רעה ואולם עצותיהם נובעות בדר"כ מניסיונם האישי ומתפיסה מוטעית של המציאות.

עורכת הדין ליאנה חזין-רביב

מטרת מדריך זה הינו לעשות "סדר בבלגן", ולהסביר מה יש לעשות בכל שלב לאחר תאונת דרכים בכדי שהאזרח הנפגע והמבולבל לא "ילך לאיבוד" בסבך הבירוקרטיה וכן יוכל להתנהל נכון מול חברת הביטוח, שאומנם חייבת לשלם פיצויים במסגרת חבותה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואולם לעולם תנסה להערים קשיים ולשלם כמה שפחות.

ראשית, ומיד לאחר התאונה וככל שהדבר אפשרי מבחינה פיזית יש לרשום את כל המידע הנוגע לרכבים המעורבים, לרבות (א) פרטי הנהגים כולל מספר ת.ז. כתובת וטלפון (ב) מספר רישוי רכב (ג) פרטי פוליסת הביטוח.

במידה ומדובר בתאונה עצמית, כלומר שאינה מעורבת עם כלי רכב אחר, יש להיערך מראש למקרה של תביעה נגד חברת הביטוח, ולדאוג לכך שבידי הנהג יהיו ראיות להתרחשות התאונה. הכוונה באיסוף ראיות הינה לראיות חיצוניות. לדוגמא: דו"ח פינוי מד"א ממקום התאונה, שמות עדים לתאונה, דו"ח שמאי או קבלות על תיקון הרכב וכדומה. נקודה זו חשובה ביותר, בכדי לייעל את המו"מ מול חברת הביטוח כאשר הנפגע יידרש להוכיח את התאונה. בנוסף, יש לתקן את הרכב במקום מסודר אשר מנפיק קבלה ולא להיגרר לסיטואציה של תשלום ללא קבלה- שכן הקבלה מהווה ראייה לתשלום ובעקיפין גם להתרחשות הנזק לרכב.

תאונה קלה? לא בהכרח

פעמים רבות, סבורים נפגעים כי הפגיעה בתאונת הדרכים בה היו מעורבים, הינה פגיעה קלה, ואינם פונים לטיפול רפואי, אלא בשלב מאוחר מאוד והדבר מקשה על ניהול המו"מ מול חברת הביטוח שסבורה במקרים רבים, שהמניע לפנייה לטיפול רפואי אינה נעוצה בצורך אמיתי לקבל טיפול רפואי אלא מניסיון "להרוויח" כסף על חשבון חברת הביטוח. מניסיוננו, ישנה חשיבות רבה לפנייה לטיפול רפואי בהקדם, וזאת גם בכדי לערוך בירור רפואי אמיתי וגם בכדי שהדבר לא יכביד מאוחר יותר על התביעה, היה ותידרש תביעה כזו. במקרים רבים בהם טיפלנו, נפגעים לא התייחסו ברצינות לפגיעות שלהם, ורק בגלל שאנו התעקשנו על ביצוע בדיקות מסוימות, אובחנו ממצאים משמעותיים והנפגעים זכו בפיצויים ראויים.

דיווח על התאונה למשטרה ולסוכן הביטוח וחשיבות מסירת הגרסה

לאחר התאונה ומיד כשהדבר מתאפשר, יש להתקשר ולדווח על התאונה לסוכן הביטוח בטלפון. כמו כן יש לדווח על התאונה למשטרת התנועה. רצוי לוודא שכל הפרטים באישור המשטרה הממוחשב שתקבל מדויקים. בעניין הדיווח ישנה חשיבות רבה לגרסה בדבר התרחשות התאונה שכן לעיתים הנפגע מצוי במצב רפואי קשה וסובל גם מבלבול ולפיכך יש להמתין שהנפגע יחזור למיטבו ורק אח"כ לדבר עם החוקר מהמשטרה במידה והוא מגיע לבית החולים. מסירת גרסאות סותרות לגורמים שונים, בייחוד כאשר מדובר בתאונה עצמית או תאונה לא שגרתית עשויה לפגום קשות במו"מ מול חברת הביטוח.

לא בהכרח תאונת עבודה

כאשר מדובר בתאונת דרכים שיש לה זיקה לעבודה, חשוב לבדוק האם נסיבות התאונה אכן מקיימות את המבחנים הקבועים בחוק המוסד ביטוח לאומי בקשר לתאונת עבודה לפני שמודיעים לגורמים המטפלים ולרשויות שמדובר בתאונת דרכים בעבודה. לדוגמא, על מנת שתאונת דרכים בדרך, תוכר כתאונת עבודה, יש להראות כי התאונה אירעה בדרך הקבועה מהבית לעבודה ולהיפך וכי לא היתה סטייה משמעותית בדרך. מאחר ורוב הנפגעים, אינם יודעים האם תאונת דרכים הינה גם תאונת עבודה, כדאי לבדוק קודם לכן עם גורמים מוסמכים, שכן לעיתים רישום במסמכים הרפואיים ולפיו מדובר בתאונת עבודה, יכול לגרום למלחמות מיותרות מול חברת הביטוח שמבחינתה עדיף תמיד שהתאונה תהיה תאונת עבודה שכן אז היא משלמת לנפגע סכום פיצוי נמוך יותר.

חוקרים של חברת הביטוח

יש להיזהר מפני חוקרים של חברות הביטוח – למרות שהחוקרים יטענו שהם רוצים בטובתו של הנפגע – אין לשתף עימם פעולה ויש להימנע מכל קשר עימם. כל מידע שהנפגע יספק לחוקרים מטעם חברות הביטוח עלול לשמש נגדו בזמן ניהול התביעה. בעניין זה חשוב להדגיש כי החוקרים של חברת הביטוח פיתחו שיטות שונות ומשונות בכדי להגיע לנפגע ולנסות "להפיל" אותו ולהכשיל את תביעתו. חוקר של חברת הביטוח לא תמיד יזדהה בזהותו האמיתית, ופעמים רבות יגיד שהוא מהמוסד לביטוח לאומי, מרשויות שונות וכדומה. ככל שהתיק גדול יותר ויש אינטרס ברור של חברת הביטוח לשלם פיצויים מופחתים, כך רמת "היצירתיות" של החוקרים תעלה. אנו מכירים מקרים שבהם החוקרים התחברו עם הנפגעים אפילו ברמה של חברים ואז הגיעו להעיד נגדם בבית המשפט. בכדי להימנע מסיטואציה זו, ובכדי שלא להתעסק כל היום בפחד מפני החוקרים, המלצתנו היא כי הנפגע ישוחח על הפגיעה והתביעה רק עם בני משפחתו ועו"ד שלו.

הקטנת הנזק והטיפולים הרפואיים

נפגעים נוטים לחשוב כי סכום הפיצוי להם יזכו מושפע מכמות המסמכים הרפואיים אותם ישיגו, זמן חופשת המחלה במהלכה ישהו בבית וכמות ההוצאות אשר יוציאו בייחוד בטיפולים פרטיים. תפיסה זו הינה מוטעית ולא זו בלבד, אלא שסופה להסתיים באכזבה מרה ותחושה לפיה הפיצוי שקיבל הנפגע אינו משקף את הנזק ונבהיר:

א. כמות המסמכים מול איכות המסמכים: אין שום סיבה לשבת כל היום אצל הרופאים ולהתלונן על בעיות שונות ומשונות בכדי לנסות ולהגדיל את סכום הפיצוי שיקבל הנפגע. כזכור מסמכים רפואיים בנויים מתלונות ואבחנות ולכן מסמכים שבהם יש רק תלונות ללא ממצאים כמעט שאין בהם טעם. לעומת זאת, גם מסמכים מעטים שיש בהם ממצאים יעשו את העבודה וישפרו את מעמדכם מול חברת הביטוח.

ב. אל תשבו בבית לנצח: ישנה נטייה מוטעית לחשוב שאם נפגע יקבל חופשת מחלה ארוכה ויפסיד ימי עבודה רבים, הדבר יגדיל את סכום הפיצוי לו יזכה. תפיסה זו הינה מוטעית, שכן תמיד חופשת המחלה צריכה להיות סבירה ומתאימה לחומר הפגיעה. אין שום צורך רפואי לשהות בחופשת מחלה למשך שנה בשל שבר פשוט ביד. צריך לזכור כי בסופו של דבר, בייחוד בפגיעות קשות, המומחה שיתמנה לבדוק את הנפגע, ייקבע את הנכות הזמנית שלו -כלומר את חופשת המחלה ולפיכך לעיתים רבות, אנשים שישבו בבית למשך פרק זמן שאינו סביר, לא יזכו בפיצוי מתאים.

ג. אל תפנו לטיפול רפואי פרטי או לטיפולים רפואיים שונים ללא המלצת רופא: על פי חוק ההסדרים משנת 2010, הטיפול הרפואי לנפגעי תאונות דרכים ממומן על ידי קופות החולים והכוונה הינה שהטיפולים הרפואיים שכלולים בסל הבריאות ממומנים על ידי קופות החולים והטיפולים שאינם בסל הבריאות ממומנים על ידי חברות הביטוח. אם לא דיי בוויכוח התמידי שבין קופות החולים ולבין חברות הביטוח מה כולל בסל ומה אינו כולל בסל, הנפגע בעצמו לעיתים נקלע למלחמה מול שני גורמים אלו בוויכוח דומה. לאור האמור לעיל, אנו ממליצים תמיד, שבידי הנפגע יהיו המלצות רפואיים ברורות על ידי הגורמים המטפלים לטיפולים הרפואיים הנדרשים, לעזרים רפואיים, ולצרכים השונים וזאת על מנת להימנע בהמשך ממלחמות קשות מול הגורמים המממנים. בעניין זה חשוב להבהיר כי בית המשפט כבר קבע כי במקרה שבו הנפגע פנה לקופת החולים בבקשה לממן הוצאה רפואית כלשהי, ובקשתה נדחתה, על חברת הביטוח לשאת בהוצאה ובמידה ויוכח שההוצאה הינה בסל, חברת הביטוח תוכל לתבוע את הוצאותיה מקופת החולים. כמו כן, על פי עקרון הקטנת הנזק, על הנפגע להראות שעשה פעולות במסגרת הטיפולים בסל הבריאות בכדי להשיג ריפוי לפני שפנה לטיפולים פרטיים וזאת על מנת שיוכל לקבל פיצוי הולם על הוצאותיו.

פשרה עם חברת הביטוח

אין למהר ולהתפשר עם חברת הביטוח ולסיים את התיק מהר שכן לעיתים, אין אנו יודעים מהן השלכותיה של התאונה ולכן יש להמתין לפחות להתגבשות הנזק. מצד שני חשוב להבין שלעיתים הפשרה המוצעת יכולה להיות טובה יותר מהסכומים שיכול הנפגע לקבל בבית המשפט.

ייצוג משפטי הולם:

ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד המתמחה בתאונות דרכים. כפי שהסברנו תאונות דרכים רבות אשר נראות קלות מתגלות בסופו של דבר כתאונות עם נזקים משמעותיים, ולפיכך ישנה חשיבות לפנות לעו"ד מומחה, אשר יידע לנתב ולהנחות את הנפגע לאילו בדיקות עליו לגשת ובאילו הליכים עליו לנקוט ומאילו הליכים עליו להימנע בכדי שיוכל לקבל בסופו של יום את הפיצוי המגיע לו בגין נזקיו.

זאת ועוד, לעיתים, הנפגעים אינם יודעים כי תאונה שאירעה להם, הינה תאונה אשר נחשבת לתאונת דרכים ויכולה לזכות בפיצויים ולפיכך ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד מומחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים, אשר בקי בכל הדקויות המשפטיות והרפואיות ושיוכל ללוות את הנפגע מתחילת הדרך ועד סופה.

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות' , עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונת אופנוע, תאונות אופניים ותביעות ביטוח.