המדריך לנפגע בתאונת דרכים בעבודה ותאונות עבודה

ההגדרה לתאונת עבודה מצויה בחוק הביטוח הלאומי אשר קובע כי תאונה עבודה הינה תאונה אשר אירעה לאדם תוך כדי עבודתו אצל מעסיק או מטעמו. תחת ההגדרה נכנסת כל הפעילות הקשורה לעבודה, כלומר תאונת דרכים בדרך למקום העבודה, או כל תאונה אחרת בדרך לעבודה, תאונה במהלך העבודה ותאונה בדרך הביתה שיכולה להיות לדוגמא, תאונת דרכים או נפילה.

תאונת דרכים כתאונת עבודה

על מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה יש להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לנזק. קושי זה בא לידי ביטוי כאשר מדובר על נזק שאינו יומיומי. כלומר, אדם שנופל מפיגום במהלך העבודה, ונפגע בגב, ברור כי מדובר בתאונת עבודה. נשאלת השאלה, מה קורה כאשר אדם סובל מנזק נפשי או אירוע מוחי או לבבי כתוצאה מתאונת עבודה. במקרים אלו, יש לעמוד בתנאים הקבועים בחוק על מנת שהנזק יוכח כתאונת עבודה. לדוגמא שהאירוע גרם לאותו נזק, למשל מתח רב, יוצא מן הכלל אשר גרם להתקפת לב. במקרה בו טיפלנו אדם אשר החליף תפקיד במקום העבודה ורצה להצטיין בו, נכנס למצב של מתח רב עקב ויכוח עם לקוח ולקה באוטם שריר הלב. נקבע לאחר דיונים בבית הדין לעבודה כי מדובר בתאונת עבודה.

בטרם נדון בזכויות העובד, חשוב להבהיר מספר נקודות חשובות לצורך הצלחת התביעה:

1. כאשר מדובר בתאונת דרכים שיש לה זיקה לעבודה, חשוב לבדוק האם נסיבות התאונה אכן מקיימות את המבחנים הקבועים בחוק המוסד ביטוח לאומי בקשר לתאונת עבודה. לדוגמא, על מנת שתאונת דרכים בדרך, תוכר כתאונת עבודה, יש להראות כי התאונה אירעה בדרך הקבועה מהבית לעבודה ולהיפך וכי לא היתה סטייה משמעותית בדרך. מאחר ורוב הנפגעים, אינם יודעים האם תאונת דרכים הינה גם תאונת עבודה, כדאי לבדוק קודם לכן עם גורמים מוסמכים, שכן לעיתים רישום במסמכים הרפואיים ולפיו מדובר בתאונת עבודה, יכול לגרום למלחמות מיותרות מול חברת הביטוח שמבחינתה רצוי שהתאונה הינה תאונת עבודה.
2. כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה עליו לדאוג כי מלוא גרסתו תופיע במסמכים הרפואיים ובייחוד בדו"ח פינוי מד"א והקבלה הראשונית בבית החולים או בקופת החולים. לגרסה הראשונית ישנה חשיבות גדולה בדרך להצלחה בתביעה לביטוח לאומי, והתביעה האזרחית.
3. לעיתים, יש חשיבות גם לפניה מהירה לטיפול רפואי. לדוגמא, אדם אשר נפגע בעבודה ונגרם לו בקע מפשעתי, חייב להגיע לטיפול רפואי בתוך 72 שעות, אחרת תביעתו לא תתקבל.
4. בתאונות עבודה רבות אשר מתרחשות אצל המעסיק או מטעמו, לדוגמא: נפילות באתרי בנייה, פציעות ממכונות וכדומה, ישנה חשיבות לדווח למשרד העבודה על התאונה על מנת שיוכלו לחקור את התאונה ולקבוע ממצאים לגביה. מעסיקים רבים לא עושים כך, ולכן גם העובד זכאי לדווח.
5. חשיבות נוספת יש לשאלת מילוי הטפסים לביטוח לאומי, וזאת גם בשל שאלת הגרסה שלעיתים העובד אינו מקפיד לגביה וגם בשל המקרים שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בהם כתאונת עבודה. לדוגמא במקרה של מתח רב שנגרם בעבודה וגרם להתקפת לב או אירוע מוחי, חשוב לדעת כיצד למלא את הטפסים לביטוח לאומי.
6. חשוב לדעת כי פעמים רבות תאונת עבודה עשויה להקים עילה לתביעה גם במסגרת אזרחית, לדוגמא במקרה של תאונת דרכים שהיא במסגרת העבודה, ותביעת רשלנות נגד מעסיק או צד ג' אשר התרשלותו גרמה לתאונה.

מה כדאי לי תאונת דרכים או תאונת עבודה ?

פעמים רבות, נפגעים שואלים עורכי דין תאונות דרכים, האם הם יכולים לבחור ולומר שהתאונה בה נפגעו לא תהיה תאונת עבודה וללכת רק במסלול האזרחי. התשובה על כך, שלילית. במידה ומדובר בתאונת עבודה (והנפגע אכן בדק שמדובר בתאונת עבודה)], אין לו אפשרות לבחור ועליו למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי (כאמור בהמשך המדריך). היה והנפגע יבחר שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולתבוע את מלוא זכויותיו, הוא ייצא נפסד מכך, מאחר ובתביעה האזרחית ינוכו לו כספים שהיו אמורים להיות משולמים לו במסגרת התביעה למוסד לביטוח לאומי.

כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה ישנן זכויות להן הוא זכאי:

דמי מחלה:

אדם אשר נפגע בתאונת עבודה זכאי לפיצוי בגין ימי היעדרות מהמוסד לביטוח לאומי. על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה לדמי פגיעה. המוסד לביטוח לאומי משלם עד 91 ימים כאשר בסיס השכר הינו 75% ממוצע השכר בשלושת החודשים לפני התאונה ולעצמאי החישוב יבוצע לפי מקדמות בשנה הקודמת. כעקרון, ישנה תקרה לדמי פגיעה חודשיים שלא יעלו על 25,597 ₪.

חשוב להדגיש כי אם חופשת המחלה של העובד פחותה מ-12 ימים, 3 הימים הראשונים ישולמו על ידי המעביד בשיעור של 75% מהשכר ואת שאר הימים יקבל מהמוסד לביטוח לאומי. באם חופשת המחלה עולה על 12 ימים, העובד יקבל ממעסיקו את 9 הימים הראשונים והשאר ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

נכות:

כאמור, לאחר 91 ימים, זכאי הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, אז יעמוד בפני וועדות רפואיות אשר ייקבעו את נכותו. היה ותקבע לו נכות ישולמו לו גמלאות או קצבאות. היה ותקבע נכות זמנית הוא יקבל קצבאות עד לקביעה סופית של אחוזי הנכות. יובהר כי נכות פחותה מ-9% אינה מזכה בגמלה כלשהי. נכות בשיעור של 9% -19% מזכה בגמלה חד פעמית והחל מנכות בשיעור של 20% ומעלה יהיה העובד זכאי לקבצה חודשית.

על קביעת הוועדה מדרג ראשון ניתן להגיש ערר לוועדת הערר בכל שאלה. כלומר, אם הנכות אינה מוצאת חן בעיני העובד. על וועדת הערר ניתן להגיש ערעור בשאלת חוק בלבד לבית הדין לעבודה. לדוגמא: אם הוועדה התעלמה מממצאי בדיקה מסוימת אשר הדגימה ממצאים או אם הוועדה לא נימקה את החלטתה.

חשוב לציין כי בזמן הנכויות הזמניות יכול העובד לשוב לעבודה ולהמשיך לקבל את הקצבאות. כמו כן, עובד אשר אינו יכול לשוב לעבודה ואין לו מקור הכנסה, יכול להגיש בקשה להכרה בו כ-"נכה נזקק" ואז הוא יקבל קצבאות מלאות, בגובה 75% משכרו.

בנוסף, לאחר שנקבעת נכות לצמיתות, יכול העובד להגיש כל חצי שנה תביעה להחמרת מצב.

טיפולים רפואיים:

על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, יקבל הנפגע טיפול רפואי, כולל תקופת החלמה, התאוששות ושיקום, משירותי הבריאות במדינה, וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

עובד אשר נפגע בתאונת עבודה צריך להמציא טופס 250 שחתום על ידי המעביד למוסד הרפואי.

לעיתים המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה, מה עושים אז?

לא תמיד מכיר המוסד לביטוח לאומי בתאונת דרכים כתאונת עבודה מסיבות שונות, אז יכול העובד להגיש תביעה בנושא לבית הדין האזורי לעבודה. פעמים רבות אשר נידחת תביעה להכרה בתאונת עבודה בשאלת קשר סיבתי, בית הדין לעבודה ממנה מומחה מטעמו על מנת שיקבע את שאלת הקשר הסיבתי. על קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה.

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עו"ד תאונות עבודה